יום ראשון, 1 במאי 2016



רפלקציה


במסגרת שיעורי תקשורת בכיתה י"ב השנה, התבקשנו ליצור בלוג שיהיה עבודת הגמר שלנו והבגרות.  הבלוג נוצר במהלך הלמידה וכל פעם שסיימנו זירה אחת המשכתי את הבלוג.
בכל זירה בחרתי טקסט תקשורתי מסוים (קליפ, שיר, תמונה) והשתמשתי במושגים כדי לנתח אותו.
היה לי קושי למצוא טקסט תקשורתי שאני אוכל להתחבר אליו וגם לנתח אותו. אחרי שמצאתי את הטקסט הצלחתי די בקלות למצוא מושגים מתאימים ולנתח את הטקסט התקשורתי.

בזירה הראשונה (קמפיין פרסומות) בחרתי בעצומה שאני פתחתי ("החמרת העונשים לעברייני מין"), עצומה זאת פתחתי בשביל עבודה באזרחות. 
בזירה השניה (פרסום סמוי)בחרתי בשיר של בריטני ספירס שאני אוהבת ויודעת שבשיר שלו יש הרבה פרסומות סמויות ולכן יכולתי להשתמש בשיר לצורך העבודה.
בזירה השלישית (ספורט) בחרתי להתמקד בנושא הנשים בספורט ובחרתי בקטע של "שרוטונים" שמדבר על אישה שמתעצלת לעשות ספורט ומתרצת תירוצים למה לא לעשות, בסוף נאמר שנשים לא צריכות לתרץ ופשוט לעשות ספורט.
בזירה הרביעית (הומור וקליפים ויראלים ברשת) הכנתי מם תקשורתי ובו בדיחה על נושא בית בספר וכמה תלמידים רוצים לצאת ממנו. זה היה נושא שהכי קל לי להתבדח עליו כי הוא קרוב אלי.
בזירה החמישית בחרתי בשיר "הכי ישראלי" של הלהקה התקווה 6 . השיר היה מתאים לזירה כי המושגים בו דיברו הרבה על חברה ותרבות ולכן יכולתי להתחבר לשיר הזה בתור ישראלית.

במהלך העבודה חשבתי המון על שאלות מהותיות שאוכל לענות עליהן בעזרת מקורות מהאינטרנט.
מצאתי שאלות שקשורות לנושאים ושגם מעניינות אותי. חיפשתי באינטרנט כיצד אוכל לענות על השאלות בצורה הכי טובה ויסודית.

בסך הכל העבודה לא הייתה קשה מאוד ויכולתי להתחבר לנושאים המעניינים שלמדנו עליהם.

יום שני, 11 באפריל 2016

זירה חמישית- זירת מוסיקה






השיר של הלהקה הישראלית "התקווה 6" - "הכי ישראלי"
המילים-
הכי ישראלי 
התקווה 6 
מילים ולחן: עמרי גליקמן

הודו דרום אמריקה זה הכי ישראלי
ילדי חוץ בקיבוץ זה הכי ישראלי
פוגים, אסימונים, שלוקים לילה כלכלי
איי ספיק באט לא מספיק זה הכי ישראלי
שרים!

במבה במבה, מסטיק עלמה, מתל אביב עד בן גוריון
שקל שנקל, אוי כפרה, אריק איינשטיין הגדול
היידה היידה, היידה הייטק – למשטרה 1-0-0
דמקה דמקה, מטקה מטקה
אוהבים אותך שמעון פרס

ערב חדש, אבטיח קר
זהו זה ולא אחרת!
גיבוש צנחנים ערק איילים
לא, לא, אין לנו ארץ אחרת!
ים סוף ים המלח ים תיכון ים כנרת
שביזות יום א' בשבת שבאה וחוזרת
פקק בחג עם אוסף של כוורת
עוד מונדיאל אבל בלי הנבחרת

במבה במבה, מסטיק עלמה, מתל אביב עד בן גוריון
שקל שנקל, אוי כפרה, אריק איינשטיין הגדול
היידה היידה, היידה הייטק – למשטרה 1-0-0
דמקה דמקה, מטקה מטקה
אוהבים אותך שמעון פרס

מגבעת חלפון עד אסקימו לימון
מי מתעסק זה מיקו?
שים לי חומוס צ'יפס סלט וצנון
אבל עם דיאט או קולה זירו
ולא לשכוח מחיאות כפיים עם הנחיתה
ואם התור ארוך נא לבצע עקיפה
נכון הבטיחו כשנהיה גדולים כבר לא יהיה צבא?
כולם על הרגליים לשירת התקווה

קפה תורכי ופל בלגי זה הכי ישראלי
גם נשיקה צרפתית וריקוד יווני
מפתח שוודי וויסקי סקוטי בורגר ספרדי
נחמן מאומן זה הכי ישראלי – גוביינה!

במבה במבה, מסטיק עלמה...

יהיה בסדר – אני פורק סחורה
יהיה בסדר- waze אם אין ברירה
יהיה בסדר – אובמה תעזור
יהיה בסדר- ואלוהים ישמור
יהיה בסדר – אנחנו נשתדל
יהיה בסדר – יש כיפת ברזל
יהיה בסדר – השיר כולו מקורי
יהיה בסדר – רק הלחן עממי
יהיה בסדר.



תרבות -
מכלול של פעילויות וטקסטים (במובנם הרחב, קרי, תוצרים), המשקפים ערכים, נורמות ויחסי כוח, המשותפים לבני ובנות קבוצה חברתית. מכיוון אחר אפשר להגדיר תרבות כמערכת ערכית (נורמות, אמונות, חוקים ויחסי כוח), רעיונית (מכלול ידע), והתנהגותית (דפוסי פעילות אופייניים), הכוללת הן מערכות סימבוליות והן את מימושן בתוצרים, המשותפים לבני חברה מסוימת.

* בשיר הכי ישראלי של הלהקה התקווה 6 הטקסט הוא אוסף של דברים שנחשבים "ישראלים" , כלומר הם נפוצים בתרבות הישראלית לעומת תרבויות אחרות שבהן הדברים לא נפוצים- למשל: טיול להודו או דרום אמריקה,  ילדי חוץ בקיבוץ, פוגים, אסימונים, במבה, מסטיק עלמה ועוד.
כל הדברים האלו ועוד דברים המצויינים בשיר הם דברים שמשותפים לקבוצה החברתית הישראלית ולתרבותה.

מוסיקה פופולארית -
 המונח "מוסיקה פופולארית" מזוהה עם מוסיקה המיוצרת בתהליך הרכבה שיתופי המתרחש בעקרו באולפן ההקלטה. כל אלה תוך שימוש בהגברה ובכלי נגינה חשמליים ואלקטרוניים. היא כוללת סגנונות מוסיקליים מגוונים ונוצרת, בין השאר, לשם רווח (מכירת תקליטים/דיסקים וכד')  לכן, לא כל מוסיקה שמוכרת לקהל הרחב, נחשבת מוסיקה פופולארית (כגון מוסיקה קלאסית). מכאן שלא מידת התפוצה היא שקובעת האם המוסיקה היא פופולארית או לא, אלא, ההקשר החברתי התרבותי, בה היא מתקיימת  והחיבור להפצה ורווחים כלכליים. מרכזיותה התרבותית של המוסיקה הפופולארית באה ליד ביטוי ברחבי העולם בשני ממדים: ראשית, במונחים כמותיים של מכירה והשמעות. לאורך השנים ידעה המוסיקה הפופולארית לנצל היטב לצרכיה את הטכנולוגיה המתפתחת והחליפה תדיר את אמצעי המדיה שדרכם הגיעה להמונים: החל ברדיו, בתקליטים וקלטות דרך תקליטורים, וידאו־קליפים, וכלה במהפכת האינטרנט והיוטיוב, הסמארטפונים והאיי־פדים ועוד. כל אלה מהווים כיום את הטקסטים המוסיקאליים הנפוצים ביותר בעולם. שנית, מן ההיבט החברתי, סגנונות וז'אנרים של מוסיקה פופולארית מהווים זה כ־60 שנה ויותר כלי תרבותי מרכזי ובולט שסביבו מארגנות קבוצות וקהילות שונות ומגוונות את זהותן הקולקטיבית.

*הלהקה "התקווה 6" יצרה את השיר. למעשה כותב המילים הוא גם הסולן של הלהקה- עמרי גליקמן. 
השיר נחשב מאוד פופולרית בישראל, כך גם הלהקה שמבצעת אותו. ההקשר החברתי והתרבותי של השיר הוא שהופך אותו לחלק מהמוזיקה הפופולרית. המוזיקה מופצת בהרבה ערוצי תקשורת- רדיו, טלוויזיה ובאינטרנט.
למעשה יש לשיר אפילו קליפ שעוזר להמחיש את המסר בשיר. אפשר להאזין לשיר ביוטיוב, אפשר להוריד אותו ואפשר לשבוע אותו ברדיו.
הז'אנר של השיר הוא רוק פופ ישראלי ולכן הוא פופולרי מאוד בישראל.


זהות-

ניתן לומר כי המושג זהות מהווה אבן דרך מיום הולדתינו ועד מותנו ותפיסת הזהות מהווה תמונת על רב ממדית על מספר הזהויות שנכיר, נגלה , נתמודד ונעצב בחיינו תוך קונפליקט בין ניכור לאותנטיות בין ניגוד להסכמה.  
תפיסת העולם של זהותנו קשורה בקשר הדוק לזהותם של אחרים, זהותנו מורכבת ממרכיבים בהם בחרנו לצד מרכיבים שאליהם נולדנו או הצטרפנו ללא בחירה. זהותנו מורכבת בו זמנית מכמה רבדים- כמה מעגלים, ואין בין הרבדים השונים משום סתירה. ומעל הכל- רק האדם עצמו יכול להגדיר את זהותו.


* באופן מסויים, השיר "הכי ישראלי" מבטא את הזהות של כולנו כישראלים. מצויינים בשיר דברים שאנו מכירים היטב או שאנחנו גדלנו עליהם ולכן יש להם חשיבות גדולה בשבילנו.
הזהות שלנו בעצם נבנית ומושפעת מהתרבות השלטת, ולכן אנחנו בישראל מכירים דברים מסוימים ייחודיים רק לתרבות הישראלית.
תפיסת העולם של זהותנו קשורה לזהותם של אחרים, כל הישראלים יכולים ליצור קשר על ידי סמל תרבות מסוים כולם מתחברים אליו.


שאלה מהותית-
האם מוזיקה יכולה להשפיע על האדם בתחומים שונים בחייו?

מוזיקה היא חלק גדול מחיינו. כל אדם נהנה להקשיב למוזיקה אשר מעוררת אצלו רגשות חיוביים. ישנם סגנונות שונים של מוזיקה ולכן כל אחד יכול להתחבר לסוג שונה בהתאם לתרבות ממנה מגיע, לשפתו, לתחביבים שלו ולאישיותו. מוזיקה גם יוצרת אווירה ורגשות, בגלל זה, בסרטים, סדרות וכדומה, ישנו פסקול של מוזיקה מקורית שנכתבה במיוחד או שירים קיימים. בסרטים המוזיקה נועדה להכניס את הצופים לאווירת הסרט וזאת בעזרת יצירת רגשות שקשורים לתחושת הסרט. כאשר צופים בסרט ללא פסקול, התחושה היא שונה.
מחקרים רבים הראו כי למוזיקה יש השפעה על אזורים רבים במוח וכך גם על התפקוד היומיומי. גם נאמר כי למידה לנגן מגיל צעיר משפיעה על הראיה והיכולת המילולית. 
מעבר לכך שמוזיקה משפיעה על גופנו היא גם משפיעה על הרגשות שלנו. מוזיקה מעוררת רגשות שונים בהתאם לסיטואציה, ובדרך כלל אדם יבחר להקשיב למוזיקה שמחה או עצובה בהתאם למצב הרוח שלו, מוזיקה גם מהווה סוג של בריחה, אנו רואים אנשים מסתובבים ברחוב או באוטובוס עם אוזניות ואנשים גם נוטים לשים מוזיקה ברדיו בתוך המכונית. מוזיקה היא מן "רקע" לחיינו, שומעים אותה כמעט בכל מקום, אפילו במסעדות, ברים, ואף במעליות!
סוג המוזיקה שאנו שומעים גם משפיעה על האישיות שלנו. במחקרים שנערכו בבריטניה נאמר כי אנשים ששומעים מוזיקה קלאסית נוטים יותר לעברות תנועה ולקנסות מאשר אלה ששומעים מחזות זמר.             נמצא גם כי חובבי ההיפ הופ ביצעו לפחות פשע אחד בחייהם.
בסופו של דבר מוזיקה היא סיפוק גדול לאנשים, הם יכולים להקשיב לשיר להרגע וליהנות ממנו.



מקור-
כתבה בynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4560241,00.html













































יום ראשון, 27 במרץ 2016

זירה רביעית- הומור וקליפים וויראליים ברשת














הפצה מימטית-
ההפצה היא מימטית כאשר בתוך התהליך מתרחש גם שכתוב, או יצירה מחדש, של הפריט. המשתמשים המעבירים אותו מוסיפים לו משמעויות על ידי שינוי או הוספה של תכנים לפריט, אך תוך שמירה של הצורה הכללית, למשל הוספת כיתוב הומוריסטי לתמונה או החלפת פס הקול בסרטון. בצורה כזו למקור ראשוני אחד נוצרות מגוון רחב של גרסאות, כאשר בכל גרסה הוסיפו משתמשים שונים אמירה משלהם -הומוריסטית, ביקורתית, אישית וכיוצא בזאת.


*לקחתי תמונה וכתבתי עליה טקסט הומוריסטי שקשור לחיים שלי כתלמידה, ותוך כדי שמרתי על הרעיון הכללי של התמונה המקורית. אפשר להשתמש בתמונה לכל מיני דברים ולעשות ממנה ממים שונים, בהתאם לסיטואציה ולהקשר. הטקסט הוא הומוריסטי ביקורתי ואישי.



קהילה פרשנית  
מאופיינת לפי התנהגותה האוריינית. קבוצה החולקת דפוסים של צריכת תקשורת ויכולה לנהל שיחות על תכנים משותפים. צרכים דומים של פרטים מביאים אותם לבחירה דומה בטקסטים והופכים אותם לקהילה.

*הקהילה הפרשנית של המם הזה היא קהילת תלמידי בית הספר. כל התלמידים יכולים להתחבר להומור שהכנסתי לטקסט משום שזה נוגע לחיי היומיום שלהם. התלמידים הם קבוצה החולקת דפוסים של צריכת תקשורת ויכולה לנהל שיחות על תכנים משותפים (תסכולים מבית הספר). כל התלמידים יכולים להזדהות עם התחושה הטובה שמתבטלים לך כל השיעורים ביום ראשון, או יום אחר, ולא צריך לקום מוקדם וללכת לבית הספר.

טקסט הומוריסטי  
טקסט תקשורתי המשמש לגרימת צחוק. מבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים. קיימות שלוש תיאוריות מרכזיות המסבירות את כל צורות הטקסט ההומוריסטי: העליונות, ההרפיה ואי-ההלימה. ההומור משקף את החברה ומשמש מפתח להבנת תופעות חברתיות ואמונות קולקטיביות.

*הטקסט התקשורתי שאני הכנתי (המם) נועד לגרימת צחוק בקרב תלמידים, וגם לגרום לתלמידים להזדהות עם הטקסט. הטקסט מבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים, כלומר- שיום ראשון הוא יום אחרי יום חופש (שבת) ותלמידים תמיד מתקשים לבוא ללימודים ביום ראשון וזה בדרך כלל היום השנוא בשבוע כי צריך לחזור לשגרה המשעממת.


שאלה מהותית-

מה הסיבה לכך שטקסט מצומצם כמו המימים הוא כל כך מוצלח ונפוץ?

בימינו הומור הוא דבר חשוב בתרבות העולמית. אנשים נעזרים בהומור בכיד להבין ולפרש מצבים מסוימים, זאת על ידי מציאת האבסורד וההומור במצבים אלו.
מם מוגדר כתופעה אינטרנטית ויראלית, שבו לוקחים טקסט תקשורתי מסוים (תמונה או סרטון) ומוסיפים לו כתוביות, פס קול או עורכים אותו בצורה הומוריסטית וביקורתית.
המם הוא טקסט מצומם והסיבה שהוא מושך את העין הוא בגלל שכך אנשים יכולים להתחבר אליו יותר מהר והטקסט פונה לכל האוכלוסייה ולא רק לחלק ממנה.
הביקורת שמועברת בהכנת המם היא ביקורת שחלק מהאוכלוסייה יכול להתחבר אליה וכך אפשר להעביר אותה גם לחלקים אחרים באוכלוסיה. ההומור עוזר לנו כבני אדם להבין מצבים מסוימים ביותר בהירות ולהתייחס אליהם בצורה קלילה יותר.
המימים גם מהווים סוג של מחאה שקטה, ומעוררת אצל אנשים את המחשבה שאולי משהו לא בסדר במצב מסוים.
לכן ממים הם כל כך נפוצים וכל אדם כיום יודע מזה מם ואך יכול ליצור אחד משלו על תופעה שעליה הוא רוצה להעביר ביקורת.












יום ראשון, 13 במרץ 2016

זירה שלישית-ספורט


זירה שלישית- ספורט




סרטון זה הוא סרטון מצויר שנעשה על ידי "שרוטונים" שהיא חברת תוכן ויראלית בשיתוף עם "אתנה" אגודה אשר מעודדת ספורט נשים ו"אילת" ההתאחדות הישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי. מטרת הסרטון היא להראות כל מיני תירוצים שנשים משתמשות בהם בכדי להתחמק מעיסוק בספורט, המטרה בסופו של דבר היא לעודד נשים לשים את התירוצים בצד וללכת לעשות ספורט.


מגדר-
מתייחס למיון באמצעות כלי התרבות, בין מה שהוא "גברי" לבין מה שהוא "נשי". המושג הזה מציין את ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים שמבחינים בין גברים לנשים. מושג המגדר מתייחס לטבעה התרבותי של מערכת היחסים בין נשים וגברים. כלומר, לא המין הביולוגי קובע את מעמדן של הנשים בחברה, אלא התרבות, תוך התייחסות לכמה מגבלות הנובעות מן המין. בנוסף, דבר זה משקף את מעמדם הדומיננטי של הגברים לאורך כל ההיסטוריה, ואת האופן שבו כפה המעמד הזה דרגות חופש על מעמד הנשים. הרבה מהתכונות המיוחסות לנשים אינן אלא הדבקה מכוונת שנועדה לפקח עליהן ולמנוע מהן השתתפות בערכאות המרכזיות של החברה ובהחלטותיה.

מגדר בסרטון-
בסרטון מוצגת דמות של מחורה שלא רוצה לעשות ספורט או שמתעצלת בכדי להשקיע בו. היא מתרצת כל מיני תירוצים כדי לא ללכת לעשות ספורט כמו : "סורי אני אלרגית לזיעה", "אני לא עושה ספורט על בטן מלאה, או ריקה", "אני נגד אלימות" "אני מעדיפה לגלוש באינטרנט" וכולי.
המעמד שלה בחברה הוא של אישה עצלנית שלא רוצה לעשות ספורט משום שהיא חוששת מכל מיני דברים, דעה של אנשים עליה, לא להיות מושכת. אולי היא חשה מגבלה חברתית משום שמקובל שנשים לא יעסקו בספורט מקצועי ולא ילכו לחדר הכושר בתדירות גבוהה כמו של גברים. בעבר ספורט בכלל לא היה מיועד לנשים והן לא היו עוסקות בספורט בכלל, זאת בגלל החברה הפטריארכלית שהייתה בעבר.
התכונות המיוחסות לנשים בהקשר לספורט הן שנשים צריכות לטפח את עצמן אך להיות עדינות ולא חזקות, הן צריכות להיראות טוב אבל לא לעשות יותר מידי ספורט כי בת עם שרירים זה "לא מושך" וזה "גברי".


הכחדה סימבולית -
 אחת הטכניקות הנפוצות להדרת קבוצות חלשות ממוקדי הכוח והשיח היא הכחדה סימבולית – ייצוג מצומצם, מעוות ושלילי של קבוצות מסוימות במדיה. מחיקת קיומה של אותה קבוצה כקבוצה בעלת זהות ייחודית הזכאית לשוויון. הייצוגים בתקשורת מסמלים את הקיים במציאות, ולהיפך, היעדרות קבוצה מהתקשורת משמעה הכחדתה מהמרחב הציבורי. 

הכחדה סימבולית בסרטון-

סרטון זה נוצר בכדי לעודד נשים לעשות ספורט בעקבות ההכחדה הסימבולית של נשים בספורט. העובדה שיש פחות ספורטאיות שמקבלות תקצוב לעומת גברים היא בעיה שצריך לפתור אך קודם יש לנסות להעלות את אחוז הנשים בספורט ואז לנסות לפעול לקידום הנשים בספורט ולמימון רחב יותר. 
משום שנשים לא בולטות בספורט המקצועי במדיה (עיתונים, טלוויזיה, אינטרנט) הן כאילו לא קיימות וכך ישנה הכחדה שלהן מהמרחב הציבורי, בדרך כלל גברים צוחקים על ספורט נשים כי הוא נחשב "מגוחך" ו"לא מקצועי" מספיק בכדי שכולם יצפו בו, ולא יעודדו את הקבוצה או הספורטאי.



תיאוריית הבדלי האישיות -
התיאוריה גורסת כי אמצעי התקשורת עוזרים לספק צרכים שונים של צרכנים שונים. חוקרי התקשורת כ"ץ וגורביץ מצאו ארבע קטגוריות של צרכים שממלאים אמצעי תקשורת ההמונים:  
·         4 הצרכים על פי גישת השימושים והסיפוקים
* צרכים קוגניטיביים: חיזוק מידע, ידע והבנה על המתרחש.
* צרכים רגשיים: חוויה אסתטית, הנאה וריגוש.
* צרכים אינטגרטיביים: ביטחון, סטטוס, קשר עם משפחה וחברים.
* צרכים אסקפיסטים: פורקן מתח ובריחה מתפקודים חברתיים. 


תיאוריית הבדלי האישיות בסרטון-
אמצעי התקשורת בסרטון הוא האינטרנט, ובתוכו ישנה חברה שנקראת "שרוטונים" שיוצרת סרטונים מצויירים, חברה זו שיפתה פעולה עם האגודות "אתנה" ו"אילת" במטרה לעודד נשים לעשות פעילות גופנית. החברה "שרוטונים" עוזרת לאגודות לספק את הצרכים של הצרכנים- הנשים בישראל. ישנם ארבעה צרכים שקהל הנשים בישראל צריך בכדי להתעודד לעשות ספורט:

*צרכים קוגניטיביים- נשים צריכות לדעת שלא רק הן מתביישות או מפחדות לעסוק בספורט ולא רק הן מספקות תירוצים כדי להתחמק ממשהו שהוא חשוב כמו עיסוק בספורט.
*צרכים רגשיים- האנימציה מעוררת צחוק בקרב הנשים והן יהנו לצפות בסרטון ואולי יזדהו איתו.
*צרכים אינטגרטיביים- נשים צריכות ביטחון עצמי בכדי לצאת לעשות ספורט, כי אם הן חשות לא בנוח עם גופן או חשות לא בנוח להתאמן ליד גברים ומפחדות ממה שיחשבו עליהן.
*צרכים אסקפיסטים- הספורט יכול לשמש לנשים מה שהוא משמש לאנשים רבים- בריחה מהמציאות, פורקן מתח.


שאלה מהותית-
למה בעבר נשים הודרו מעיסוק בספורט?
 במאה ב-19 העיסוק בספורט היה תחום חסום לגמרי בשביל נשים. עיסוק בספורט היה נחשב כבלתי הולם לנשים, מזיק לנשיותן ולבריאותן. בתקופה זו כל תחום הספורט נשלט לגמרי על ידי הגברים, תחום נוסף בו התבטאה הפטריאכליות ששלטה בחברה שאותה תקופה באופן קיצוני. כל מי שעסק בספורט נחשב גברי. הספורט היה גם מבטא את מעמד חברתי ולכל מראה את מעמדה של האישה בחברה במאה ה-19, מעמד נחות בהשוואה לגברים. במהלך הגל הפמינסטי הראשון ושיוניים פולטיים וחברתיים נוספים, שונה היחס אל פעילות ספורט של נשים. 
בחברה המערבית הוויקטוריאנית היה דימוי מסויים של אישה: יד ימינו של הבעל, לחנך את ילדיו ולשמור על קדושת המשפחה. 
האישה האידיאלית צריכה להיות עדינה, רגשנית, רגישה, אימהית, מטפחת, מוסרית, פסיבית, תלותית, מסורה, נאמנה ומעודנת, היא צריכה להיות רעיה מסורה ואם למופת.
הספרות הרפואית במאה ה-19 טענה כי גופן של נשים אינו חזק כמו גופם של הגברים ופסלו את הנדים מעיסוק בספורט. הרפואה טענה כי אם אישה תעסוק בספורט פוריותה תיפגע, וכי לנשים יש מחוייבות לשמור על אנרגיית החיים שלהן, בכדי שיוכלו לתפקד שאימהות ורעיות מוצלחות. טענה נוספת היא שיותר מדי התלהבות מספורט, תגרום לאישה לאבד שליטה ולחוות התמוטטות עצבים, ואף התנהגות מינית לא נאותה.
המהפכה התעשייתית סימנה את תחילתו של שינוי בחברה, נשים החלו לצאת לעולם העבודה ונחשפו לתחומים רבים כמו רפואה, הנדסה, פוליטיקה וצבא, שנחשבו גבריים. נוצרה טענה כי הכוח הגופני שיש לגברים על פני נשים עדיין מחזיק אותם בעמדת יתרון ולכן כאשר נכנסו נשים לענפי ספורט כמו אגרוף, כדורגל והרמת משקולות, נוצר איום על ההגמוניה הגברית. ולכן נוצר מנגנון הגנה אחרון בכדי לשמור את השליטה הגברית על עולם הספורט באופן יחסי והוא פיצול מוסד הספורט לשניים: לגברים ולנשים.
כיום ניתן להגיד כי נשים הן שותפות מלאות בתחומי ספורט נרחבים אך הצגת הספורט הנשי באמצעי  התקשורת היא עדיין דלה לעומת הספורט הגברי.







יום ראשון, 14 בפברואר 2016

זירה שניה-פרסום סמוי

הקטע שאני בחרי הוא קליפ של השיר "Pretty girls" של בריטני ספירס בשיתוף עם הראפרית איגי אזלייה.

https://www.youtube.com/watch?v=uV2uebhnqOw



פרסום סמוי-

מוגדר כהחדרה מכוונת של מותגים אל תוך התכנים המערכתיים. את תהליך החדרתו של המותג לתוכן היצירתי מניעים המפיק או המפרסם. השימוש בפרסום סמוי אינו חדש. מפרסמים מקצים סכומים גדולים למדיי לפרסום הסמוי, וניכר כי גם מפיקים מסתמכים על תקציבים אלו כמקורות מימון להפקותיהם.

פרסום סמוי בקליפ-

במהלך הקליפ ראיתי מספר  מוצרים שמפורסמים כחלק מעלילת הקליפ-  בקבוק ורוד שעליו הכיתוב MateFit שזוהי חברה אשר משווקת תה מיוחד לניקוי רעלים שמבטיח הורדה במשקל, שעון אדום של G-SHOCK ,  מכונית של BMW  ומרצדס,  פרסומת נוספת היא פלאפון ישן שלטענת בריטני ספירס הוא "שבור" והזמרת השנייה הופכת אותו לטלפון חדשני של חברת סמסונג. ישנן עוד פרסומות סמויות למשל כמו מותגי ביגוד שהאנשים שבקליפ לובשים.


 

מותגים-
מותג הנו שם או סימן מסחרי. מוצר, שבהגדרתו הוא - דבר שנועד לענות על צורך של החברה, מותג הוא מוצר שיש לו בידול משאר המוצרים בתחומו. מותג הוא סט של הבטחות ייחודיות בעלות ערך מוסף שאין למוצרים האחרים בתחום. וללא הבידול הזה וללא הבטחותיו הייחודיות למוצר, המוצר איננו מותג אלא מוצר מסחרי. מותג הוא מכלול של מה שאנשים אומרים וחושבים על המוצר, על שירות או על החברה ומה שהם מרגישים כלפיה. 

מותגים בקליפ-

בקליפ זה מופעים מספר מוצרים אשר נחשבים כמותגים. השעון של G-SHOCK הוא מותג מפורסם של שעוני יוקרה של חברת "קסיו" (casio) . החברה מבטיחה סט של הבטחות ייחודיות בעלות ערך מוסף שאין למוצרים אחרים בתחום- על פי הערך בויקיפדיה:
G- SHOCK הוא מותג שעונים מתוצרת חברת קסיו, המתאפיינים בעמידותם כנגד זעזועים ומכות קשות, השעונים מיוצרים בעיקר לספורטאים, מטיילים, הרפתקנים, צוללניםלוחמים ובכלל לעוסקים במקצועות מאומצים, כיוון שהשעון יכול להיות יעיל בספורט עם תכונות שימושיות כקוצב זמן ושעון עצר" מותג נוסף הוא מכוניות המרצדס והBMW. אלה מכוניות אשר נחשבות יוקרתיות, מותגים בינלאומיים אשר 
שולטים במספר דגמי רכב נפוצים כמו רולס רויס, מיני (BMW) וגם ממנים מכוניות למרוצים כמו פורמולה 1, בנוסף חברת מרצדס נותנת חסות על מספר קבוצות ספורט.
המותג הנוסף הוא חברת סמסונג שמפרסמת פלאפון חדש שלה בקליפ (samsung galaxy s6). החברה היא חברה אשר מחזיקה מספר חברות בת ולכן יש לה כוח והשפעה ברחבי העולם. מותגים נוספים אשר פחות בולטים בקליפ הם בגדים של חברת nike ואדידס, חברות אלה הן בעלות יוקרה , אשר נחשבות חברות "שוות".


שקיפות  – שקיפות משמעה הפיכת האינטרסים המסחריים המוטמעים בתוכן לשקופים וגלויים לציבור. אלא עד שיוחלט אלו גופי פיקוח צריכים להתמודד עם הבעיה בכל מדינה ובאלו כלים ראוי להתמודד איתה, נותר הציבור חשוף לשטף של מסרים מסחריים שאינם מזוהים ככאלה. עקרון השקיפות יכול להיות מיושם בשני ערוצים מקבילים: סימון ודיון. הכוונה היא לסימון ברור של תכנים שהופקו במימון מסחרי תוך שילוב של הגורם המממן ולדיון ציבורי בנושא, קרי פרסומים בתקשורת, פעולות חינוך וחשיפה של מסרים מניפולטיביים (למשל ברשתות חברתיות).


שקיפות בקליפ-
בקליפ הזה ישנם מספר מוצרים אשר מוצגים באופן ברור ושקוף במוצרים שהקליפ מנסה לשווה ולמכור לקהל הצופים. הבקבוק של חברת MateFit היה מוצג באופן מושלם, השם של החברה היה מוצג באופן גדול וברור בפריים והייתה השתהות של הצילום על הבקבוק בכדי שהקהל יבין את המסר וידע איזה מותג מפורסם. בנוסף גם הפלאפון גלקסי S6 של חברת סמסונג מוחזק על ידי הכוכבות בצורה ברורה מול המצלמה.
זה ברור כי התכנים שהועברו תוך כדי הצגת המוצר (שהמוצר הוא טוב ויפה) הופקו במימון מסחרי בכדי לגרום לדיון ציבורי בנושא ולתת פרסום למוצר.



תמונות של מוצרים בקליפ:








שאלה מהותית-
האם אנשים אשר מוכרים ברשתות החברתיות מוכנים להקריב את האמונות האישיות שלהם בכדי לפרסם מוצרים ולקבל על זה כסף, למרות שהם לא מאמינים במוצר?

ישנם אנשים שונים, בעיקר ברשתות חברתיות אשר מפרסמים מוצרים שונים ומקבלים על כך כסף. רוב הפעמים החברה פונה לאדם שנחשב "בולט" בחברה ולכן הם יכולים להוות פלטפורמה טובה לפרסום מוצר, למשל כמו יוטיוברים (אנשים שעושים סרטונים באופן קבוע ביוטיוב). לפעמים אנשים אלו מצהירים מראש כי הם מפרסמים את המוצר וכי הם מאמינים בו ולכן הסכימו לפרסם אותו. אך ישנם אנשים שמפרסמים מוצר רק בשביל הכסף, אפשר לקרוא לתהליך זה "התמסחרות". לפעמים האדם אפילו לא ניסה את המוצר ולא יודע שהוא יכול אולי להזיק לקהל, האדם מאבד את האתיות שלו בכך שהוא מפרסם מוצר מבלי להאמין בו.
בכתבה בעיתון "העין השביעית" נכתב כי בתכנית הבריאות של ד"ר רפי קרסו דורשים אלפי שקלים בכדי לפרסם מוצרים בתכנית וכי כל מטרת פרסום המוצרים השונים היא רק לרווח כספי ולא בכדי להעביר מסר חיובי על המוצר לצופים. נאמר :"(פרופסור קרסו)מוכר אייטמים בתכניתו כדבר שבשגרה מתוך מטרה שאותם רוכשים יעשו בהם שימוש לצורך קידום כל אחד ומוצרו הוא", טענה זו נאמרה על ידי חברה אשר נתבעה על ידי פרופ' קרסו ולכן היא הציגה את החשבונית שאותה שילמו בכדי להראות את הצביעות אשר מתרחשת בתכנית בהקשר של פרסום מוצרים.
על פי הכתבה באתר ynet- "סמי צפייה: הפרסום הסמוי משתלט על המסך" :"הטענה הרווחת בקרב מתנגדי הפרסום הסמוי היא שככל שהגורמים המסחריים מעורבים יותר בתוכן המשודר ,ממילא נראה תכניות רבות יותר שמתאימות למפרסמים, כגון תכניות ריאליטי ותכניות בישול וסגנון חיים. לעומת זאת, תכניות סוגה עילית ותיעוד של סוגיות חברתיות קשות יישארו מחוץ לתחום. מעבר לכך, החשש הוא שהמפרסמים ישפיעו על יוצרי התוכניות ויפגעו בעצמאות היצירה ובאמינותה. התכנים שיקיפו אותנו ימולאו באינטרסים שיווקיים ובערכים ממותגים, ושוק הרעיונות יהפוך בסופו של דבר לערימה של פסולת מסחרית."כלומר, הפרסום הסמוי אשר מושך את העין של הצופה, מטעה אותו ונותן לו תמונה שגויה לגבי המוצר שנמכר.
לפי דעתי, יש לאכוף את תופעת הפרסום הסמוי בטלוויזיה, ולהמשיך את הביקורת הנוקבת עליו, יחד עם זאת ניתן עדיין לפרסם מוצרים בפלטפורמות שונות אך עם הודעה מראש כי המוצר הוא מוצר ממומן ובדיקה לעומק של אמינות המוצר בכדי לא לרמות את הקהל.




מקורות:
כתבה מעיתון"העין השביעית" - 

http://www.the7eye.org.il/182996

כתבה מynet:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/532/861.html









יום ראשון, 15 בנובמבר 2015

זירת פרסומות


"החמרת העונשים לעברייני מין"- עצומה שאני יצרתי.
קישור לעצומה : http://www.atzuma.co.il/onesh2015

הסבר על העצומה:
בתקופה האחרונה אני שומעים על יותר ויותר מקרים של אלימות מינית: הטרדות מיניות, אונס וחדירה לפרטיות(הפצת תמונות למשל). אחת הסיבות להמשך קיום בעיה זו בחברה הישראלית היא לעתים טיפול לא  מועיל במקרי אלימות מינית.
במקרים מסוג אלימות מינית אפשר לראות כי פעמים רבות העונש שניתן לנאשם בעבירה הוא פעוט ולעתים אף אינו מחמיר מספיק כפי שאמור להיות.  לפעמים תיקים משפטיים של מקרי אלימות מינית נסגרים עקב סיבות שונות כמו: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור וסיבות נוספות.
 במקרים נוספים עבריין מקבל את עונשו אך לאחר זמן קצר מתקופת ריצוי העונש הוא משוחרר עקב הקלה בתנאים. המערכת המשפטית לא מתייחסת למקרים הללו בחומרה הנדרשת ובכך משחררת עברייני מין לרחובות שבהם יוכלו לבצע עברות מין נוספות, ובכך המערכת מסכנת את הציבור בישראל.
הטיפול הכושל של המערכת עלול להוביל לנפגעים נוספים ובנוסף לתחושה של חוסר בטחון של האזרחים במדינה. מהדברים הללו ניתן להבין כי יש לשנות את שיטת השיפוט ומתן העונשים לעברייני המין וכי על המערכת בישראל להתייחס בחומרה רבה לעבריינות מסוג זה מכיוון שלה השלכות רבות על חיי הנפגעים.

 פניית מסר-
הדרך היצירתית שהמפרסם בוחר לפנות לקהל היעד במטרה להעביר את המסרים. ישנם שני סוגים: פניית מסר שכלית ופניית מסר רגשית.
פניית מסר רגשית-  מוכרת גם כגישת המכירה הרכה. מתבססת על ההנחה שהדרך לעורר עניין הצרכנים במסר היא באמצעות חוויות וריגושים. פרסומות כאלה מתמקדות בבניית מערכת אסוציאטיבית המקשרת רכישה\ שימוש במוצר או במותג עם מילוי הצרכים הפסיכולוגים. מערכת האסוציאציות אינה מיועדת למכור את המוצר בתווך המידי , אלא להותיר רושם על הקהל. המטרה שישפיע על קבלת ההחלטות של הצרכן לטווח הארוך. פרסומות הנוקטות בגישה זו אינן מספקות מידע על המוצר המפורסם אלא מציגות אווירה תדמיתית מושכת סביבו שמבטיחה לצרכן חוויה מיוחדת בשימוש במוצר המפורסם.

פניית מסר רגשית בטקסט -
אני בחרתי להציג את הנושא בצורת עצומה. כך אפשר לפנות לציבור וגם אולי ליצור שינוי. בעצומה זאת ישנה פניית מסר רגשית שפונה לקהל היעד הרחב שצריך להחמיר את העונשים לעברייני מין משום שהשחרור שלהם לפעמים פוגע בנפגעים. בנוסף הפנייה היא קריאה להזדהות עם נפגעי התקיפות המיניות ובכך יותר אנשים יחתמו על העצומה. הדרך לעורר את הקהל היעד הוא בעזרת חוויות וריגושים, אולי מישהו עבר תקיפה מינית ורוצה לפעול למען המטרה, מישהו שמכיר אדם שעבר תקיפה מינית וכולי. המטרה היא להשאיר רושם על הקהל ולא ישר לגרום להם לחתום. זהו מאבק על צדק חברתי. המטרה היא לעורר את האנשים לפעול מתוך הרגש.  העצומה מעבירה תחושה של בעיה בחברה הישראלית שיש להוקיע מהשורש ורק האנשים יכולים לעזור פתור את הבעיה בעזרת חתימה על העצומה.

קמפיין אזרחי-
קמפיין פרסומי הוא מסע תעמולה פרסומי שיש לו עמוד שדרה רעיוני ומטרה משותפת שיוצרים יחד שילוב של תקשורת שיווקית. מסעות הפרסום מופיעים באמצעי התקשורת השונים לאורך תקופת זמן מסוימת ולשם מטרה מוגדרת. כל קמפיין פרסומי כולל קונספט ומסר (קונספט- הרעיון המרכזי החוזר על עצמו בסדרת פרסומות; מסר- ההבטחה השיווקית של המוצר).
הקמפיין הפרסומי אינו צריך להסתפק בערוצי תקשורת, והוא עשוי לכלול הזמנת סקרים, חלוקת מזכרות, אימוץ ארגונים, ולמעשה כל דבר שיבוא את הנושא המרכזי למודעות קהל היעד ויניע אותו לפעולה.
קמפיין פרסום חברתי- מסע פרסומי שנועד לקדם מטרות ושירותים חברתיים שאינן למטרת רווח (החמרת העונשים לעברייני מין) . מה המטרה של הקמפיין? מי הגוף המממן? מי אוכלוסיית היעד של הקמפיין? מה מוכרים בקמפיין?

 קמפיין פרסום חברתי בטקסט-
 העצומה נועדה לקדם נושא חברתי חשוב שנמצא במודעות העולמית והישראלית בפרט. החמרת העונשים לעברייני מין היא נושא חשוב מאוד מבחינות רבות. העצומה אינה למטרת רווח אלא רק לקדם מטרה חברתית. המטרה היא לאסוף מספיק חתימות בכדי לפנות מול השלטונות בנושא ובכדי להראות שינה מודעות חברתית לנושא הכאוב וישנו עניין של הציבור. אין גוף מממן משום שזה ללא מטרות רווח. אוכלוסיית היעד של הקמפיין היא כל האוכלוסייה שקרובה לנושא או שאכפת לה ממנו.

 אקטיביזם-
אמצעים לקידום, עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, כלכליים, פוליטיים או סביבתיים, ע"י נקיטת עמדה ופעולה פומבית. שיטה התובעת להגיב באופן נמרץ ובפעולות של ממש למצבים חברתיים, כלכליים או מדיניים. אקטיביזם יכול להתבטא ע"י פעולות יומיומיות המשקפות אמונה מסוימת או ע"י מספר פעולות קיצוניות בודדות.


אקטיביזם חברתי מדבר על פעילות חברתית שבמסגרתה מובילים שינויים חברתיים במגוון תחומים, זוהי אזרחות פעילה שמטרתה ליצור שינוי בחברה.



אקטיביזם בטקסט-

העצומה היא אמצעי לקידום המודעות לנושא התקיפות המיניות ועברייני המין. נקיטת העמדה היא החמרה של העונשים לעברייני מין ונקיטת פעולות למען ההישארות שלהם בכלא לאורך זמן בכדי למנוע נזק חברתי. האקטיביזם מתבטא בצורת העצומה, העצומה משקפת את העמדה והאמונה שלי שיש לעמוד לצד נפגעי התקיפות המיניות ולחזק אותם.

האקטיביזם החברתי מבטא את ההיעמדות לצד נפגעי התקיפה המינית, שינוי העמדה החברתית על תקיפות מיניות אצל האוכלוסייה הרחבה. העצומה מבטאת אזרחות פעילה שמטרתה ליצור שינוי חברתי.





שאלה מהותית

למה בעצם אדם פועל למען יצירת שינויים והעברת מסרים החשובים לו?

תשובה
כאשר אדם מנסה להעביר מסר חברתי או ליצור שינוי הוא עושה פעולה בשם אקטיביזם. הוא נוקט עמדה ופעולה פומבית. הוא מצפה לתגובות נמרצות ופעולות ממשיות למצבים חברתיים, כלכליים או מדיניים. זה יכול להתבטא ע"י פעולות יומיומיות או מספר פעולות קיצוניות בודדות. פניית המסר נעשית בדרכים שונות ויצירתיות במטרה להעביר את המסר.
שיטה שאיתה הפרט יכול להעביר את המסר שלו היא קמפיין פרסומי. כלומר מסע פרסום בעל רעיון העומד מאחוריו. מסעות הפרסום מופיעים למשך זמן רב והם בעלי מטרה מוגדרת- העברת המסר לקהל היעד ולהביאו לפעולה.  בעצם האדם מנסה להעביר מסרים בכדי לממש את מטרותיו בתחומים השונים. אם נקיטת העמדה שלו תביא לפעולות נרחבות שלא נעשות רק על ידו, כלומר הוא הצליח להעביר את המסר לקהל היעד, אז הוא ירגיש טוב עם עצמו ויגיע למימוש עצמי. בנוסף לכך, השינוי שאותו הוא יביא ישפיע על החברה ובכך האדם יממש את רצונותיו וגם יתרום לחברה.