יום ראשון, 27 במרץ 2016

זירה רביעית- הומור וקליפים וויראליים ברשת














הפצה מימטית-
ההפצה היא מימטית כאשר בתוך התהליך מתרחש גם שכתוב, או יצירה מחדש, של הפריט. המשתמשים המעבירים אותו מוסיפים לו משמעויות על ידי שינוי או הוספה של תכנים לפריט, אך תוך שמירה של הצורה הכללית, למשל הוספת כיתוב הומוריסטי לתמונה או החלפת פס הקול בסרטון. בצורה כזו למקור ראשוני אחד נוצרות מגוון רחב של גרסאות, כאשר בכל גרסה הוסיפו משתמשים שונים אמירה משלהם -הומוריסטית, ביקורתית, אישית וכיוצא בזאת.


*לקחתי תמונה וכתבתי עליה טקסט הומוריסטי שקשור לחיים שלי כתלמידה, ותוך כדי שמרתי על הרעיון הכללי של התמונה המקורית. אפשר להשתמש בתמונה לכל מיני דברים ולעשות ממנה ממים שונים, בהתאם לסיטואציה ולהקשר. הטקסט הוא הומוריסטי ביקורתי ואישי.



קהילה פרשנית  
מאופיינת לפי התנהגותה האוריינית. קבוצה החולקת דפוסים של צריכת תקשורת ויכולה לנהל שיחות על תכנים משותפים. צרכים דומים של פרטים מביאים אותם לבחירה דומה בטקסטים והופכים אותם לקהילה.

*הקהילה הפרשנית של המם הזה היא קהילת תלמידי בית הספר. כל התלמידים יכולים להתחבר להומור שהכנסתי לטקסט משום שזה נוגע לחיי היומיום שלהם. התלמידים הם קבוצה החולקת דפוסים של צריכת תקשורת ויכולה לנהל שיחות על תכנים משותפים (תסכולים מבית הספר). כל התלמידים יכולים להזדהות עם התחושה הטובה שמתבטלים לך כל השיעורים ביום ראשון, או יום אחר, ולא צריך לקום מוקדם וללכת לבית הספר.

טקסט הומוריסטי  
טקסט תקשורתי המשמש לגרימת צחוק. מבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים. קיימות שלוש תיאוריות מרכזיות המסבירות את כל צורות הטקסט ההומוריסטי: העליונות, ההרפיה ואי-ההלימה. ההומור משקף את החברה ומשמש מפתח להבנת תופעות חברתיות ואמונות קולקטיביות.

*הטקסט התקשורתי שאני הכנתי (המם) נועד לגרימת צחוק בקרב תלמידים, וגם לגרום לתלמידים להזדהות עם הטקסט. הטקסט מבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים, כלומר- שיום ראשון הוא יום אחרי יום חופש (שבת) ותלמידים תמיד מתקשים לבוא ללימודים ביום ראשון וזה בדרך כלל היום השנוא בשבוע כי צריך לחזור לשגרה המשעממת.


שאלה מהותית-

מה הסיבה לכך שטקסט מצומצם כמו המימים הוא כל כך מוצלח ונפוץ?

בימינו הומור הוא דבר חשוב בתרבות העולמית. אנשים נעזרים בהומור בכיד להבין ולפרש מצבים מסוימים, זאת על ידי מציאת האבסורד וההומור במצבים אלו.
מם מוגדר כתופעה אינטרנטית ויראלית, שבו לוקחים טקסט תקשורתי מסוים (תמונה או סרטון) ומוסיפים לו כתוביות, פס קול או עורכים אותו בצורה הומוריסטית וביקורתית.
המם הוא טקסט מצומם והסיבה שהוא מושך את העין הוא בגלל שכך אנשים יכולים להתחבר אליו יותר מהר והטקסט פונה לכל האוכלוסייה ולא רק לחלק ממנה.
הביקורת שמועברת בהכנת המם היא ביקורת שחלק מהאוכלוסייה יכול להתחבר אליה וכך אפשר להעביר אותה גם לחלקים אחרים באוכלוסיה. ההומור עוזר לנו כבני אדם להבין מצבים מסוימים ביותר בהירות ולהתייחס אליהם בצורה קלילה יותר.
המימים גם מהווים סוג של מחאה שקטה, ומעוררת אצל אנשים את המחשבה שאולי משהו לא בסדר במצב מסוים.
לכן ממים הם כל כך נפוצים וכל אדם כיום יודע מזה מם ואך יכול ליצור אחד משלו על תופעה שעליה הוא רוצה להעביר ביקורת.












יום ראשון, 13 במרץ 2016

זירה שלישית-ספורט


זירה שלישית- ספורט




סרטון זה הוא סרטון מצויר שנעשה על ידי "שרוטונים" שהיא חברת תוכן ויראלית בשיתוף עם "אתנה" אגודה אשר מעודדת ספורט נשים ו"אילת" ההתאחדות הישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי. מטרת הסרטון היא להראות כל מיני תירוצים שנשים משתמשות בהם בכדי להתחמק מעיסוק בספורט, המטרה בסופו של דבר היא לעודד נשים לשים את התירוצים בצד וללכת לעשות ספורט.


מגדר-
מתייחס למיון באמצעות כלי התרבות, בין מה שהוא "גברי" לבין מה שהוא "נשי". המושג הזה מציין את ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים שמבחינים בין גברים לנשים. מושג המגדר מתייחס לטבעה התרבותי של מערכת היחסים בין נשים וגברים. כלומר, לא המין הביולוגי קובע את מעמדן של הנשים בחברה, אלא התרבות, תוך התייחסות לכמה מגבלות הנובעות מן המין. בנוסף, דבר זה משקף את מעמדם הדומיננטי של הגברים לאורך כל ההיסטוריה, ואת האופן שבו כפה המעמד הזה דרגות חופש על מעמד הנשים. הרבה מהתכונות המיוחסות לנשים אינן אלא הדבקה מכוונת שנועדה לפקח עליהן ולמנוע מהן השתתפות בערכאות המרכזיות של החברה ובהחלטותיה.

מגדר בסרטון-
בסרטון מוצגת דמות של מחורה שלא רוצה לעשות ספורט או שמתעצלת בכדי להשקיע בו. היא מתרצת כל מיני תירוצים כדי לא ללכת לעשות ספורט כמו : "סורי אני אלרגית לזיעה", "אני לא עושה ספורט על בטן מלאה, או ריקה", "אני נגד אלימות" "אני מעדיפה לגלוש באינטרנט" וכולי.
המעמד שלה בחברה הוא של אישה עצלנית שלא רוצה לעשות ספורט משום שהיא חוששת מכל מיני דברים, דעה של אנשים עליה, לא להיות מושכת. אולי היא חשה מגבלה חברתית משום שמקובל שנשים לא יעסקו בספורט מקצועי ולא ילכו לחדר הכושר בתדירות גבוהה כמו של גברים. בעבר ספורט בכלל לא היה מיועד לנשים והן לא היו עוסקות בספורט בכלל, זאת בגלל החברה הפטריארכלית שהייתה בעבר.
התכונות המיוחסות לנשים בהקשר לספורט הן שנשים צריכות לטפח את עצמן אך להיות עדינות ולא חזקות, הן צריכות להיראות טוב אבל לא לעשות יותר מידי ספורט כי בת עם שרירים זה "לא מושך" וזה "גברי".


הכחדה סימבולית -
 אחת הטכניקות הנפוצות להדרת קבוצות חלשות ממוקדי הכוח והשיח היא הכחדה סימבולית – ייצוג מצומצם, מעוות ושלילי של קבוצות מסוימות במדיה. מחיקת קיומה של אותה קבוצה כקבוצה בעלת זהות ייחודית הזכאית לשוויון. הייצוגים בתקשורת מסמלים את הקיים במציאות, ולהיפך, היעדרות קבוצה מהתקשורת משמעה הכחדתה מהמרחב הציבורי. 

הכחדה סימבולית בסרטון-

סרטון זה נוצר בכדי לעודד נשים לעשות ספורט בעקבות ההכחדה הסימבולית של נשים בספורט. העובדה שיש פחות ספורטאיות שמקבלות תקצוב לעומת גברים היא בעיה שצריך לפתור אך קודם יש לנסות להעלות את אחוז הנשים בספורט ואז לנסות לפעול לקידום הנשים בספורט ולמימון רחב יותר. 
משום שנשים לא בולטות בספורט המקצועי במדיה (עיתונים, טלוויזיה, אינטרנט) הן כאילו לא קיימות וכך ישנה הכחדה שלהן מהמרחב הציבורי, בדרך כלל גברים צוחקים על ספורט נשים כי הוא נחשב "מגוחך" ו"לא מקצועי" מספיק בכדי שכולם יצפו בו, ולא יעודדו את הקבוצה או הספורטאי.



תיאוריית הבדלי האישיות -
התיאוריה גורסת כי אמצעי התקשורת עוזרים לספק צרכים שונים של צרכנים שונים. חוקרי התקשורת כ"ץ וגורביץ מצאו ארבע קטגוריות של צרכים שממלאים אמצעי תקשורת ההמונים:  
·         4 הצרכים על פי גישת השימושים והסיפוקים
* צרכים קוגניטיביים: חיזוק מידע, ידע והבנה על המתרחש.
* צרכים רגשיים: חוויה אסתטית, הנאה וריגוש.
* צרכים אינטגרטיביים: ביטחון, סטטוס, קשר עם משפחה וחברים.
* צרכים אסקפיסטים: פורקן מתח ובריחה מתפקודים חברתיים. 


תיאוריית הבדלי האישיות בסרטון-
אמצעי התקשורת בסרטון הוא האינטרנט, ובתוכו ישנה חברה שנקראת "שרוטונים" שיוצרת סרטונים מצויירים, חברה זו שיפתה פעולה עם האגודות "אתנה" ו"אילת" במטרה לעודד נשים לעשות פעילות גופנית. החברה "שרוטונים" עוזרת לאגודות לספק את הצרכים של הצרכנים- הנשים בישראל. ישנם ארבעה צרכים שקהל הנשים בישראל צריך בכדי להתעודד לעשות ספורט:

*צרכים קוגניטיביים- נשים צריכות לדעת שלא רק הן מתביישות או מפחדות לעסוק בספורט ולא רק הן מספקות תירוצים כדי להתחמק ממשהו שהוא חשוב כמו עיסוק בספורט.
*צרכים רגשיים- האנימציה מעוררת צחוק בקרב הנשים והן יהנו לצפות בסרטון ואולי יזדהו איתו.
*צרכים אינטגרטיביים- נשים צריכות ביטחון עצמי בכדי לצאת לעשות ספורט, כי אם הן חשות לא בנוח עם גופן או חשות לא בנוח להתאמן ליד גברים ומפחדות ממה שיחשבו עליהן.
*צרכים אסקפיסטים- הספורט יכול לשמש לנשים מה שהוא משמש לאנשים רבים- בריחה מהמציאות, פורקן מתח.


שאלה מהותית-
למה בעבר נשים הודרו מעיסוק בספורט?
 במאה ב-19 העיסוק בספורט היה תחום חסום לגמרי בשביל נשים. עיסוק בספורט היה נחשב כבלתי הולם לנשים, מזיק לנשיותן ולבריאותן. בתקופה זו כל תחום הספורט נשלט לגמרי על ידי הגברים, תחום נוסף בו התבטאה הפטריאכליות ששלטה בחברה שאותה תקופה באופן קיצוני. כל מי שעסק בספורט נחשב גברי. הספורט היה גם מבטא את מעמד חברתי ולכל מראה את מעמדה של האישה בחברה במאה ה-19, מעמד נחות בהשוואה לגברים. במהלך הגל הפמינסטי הראשון ושיוניים פולטיים וחברתיים נוספים, שונה היחס אל פעילות ספורט של נשים. 
בחברה המערבית הוויקטוריאנית היה דימוי מסויים של אישה: יד ימינו של הבעל, לחנך את ילדיו ולשמור על קדושת המשפחה. 
האישה האידיאלית צריכה להיות עדינה, רגשנית, רגישה, אימהית, מטפחת, מוסרית, פסיבית, תלותית, מסורה, נאמנה ומעודנת, היא צריכה להיות רעיה מסורה ואם למופת.
הספרות הרפואית במאה ה-19 טענה כי גופן של נשים אינו חזק כמו גופם של הגברים ופסלו את הנדים מעיסוק בספורט. הרפואה טענה כי אם אישה תעסוק בספורט פוריותה תיפגע, וכי לנשים יש מחוייבות לשמור על אנרגיית החיים שלהן, בכדי שיוכלו לתפקד שאימהות ורעיות מוצלחות. טענה נוספת היא שיותר מדי התלהבות מספורט, תגרום לאישה לאבד שליטה ולחוות התמוטטות עצבים, ואף התנהגות מינית לא נאותה.
המהפכה התעשייתית סימנה את תחילתו של שינוי בחברה, נשים החלו לצאת לעולם העבודה ונחשפו לתחומים רבים כמו רפואה, הנדסה, פוליטיקה וצבא, שנחשבו גבריים. נוצרה טענה כי הכוח הגופני שיש לגברים על פני נשים עדיין מחזיק אותם בעמדת יתרון ולכן כאשר נכנסו נשים לענפי ספורט כמו אגרוף, כדורגל והרמת משקולות, נוצר איום על ההגמוניה הגברית. ולכן נוצר מנגנון הגנה אחרון בכדי לשמור את השליטה הגברית על עולם הספורט באופן יחסי והוא פיצול מוסד הספורט לשניים: לגברים ולנשים.
כיום ניתן להגיד כי נשים הן שותפות מלאות בתחומי ספורט נרחבים אך הצגת הספורט הנשי באמצעי  התקשורת היא עדיין דלה לעומת הספורט הגברי.